<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן ש"ז</h1>
<h2>דף כב.</h2>
וישראל ועכו"ם שקבלו שדה בשותפו' לא יאמר הישראל טול חלקך בשבת ואני למחר ואם התנו מתחלה מותר ואם באו לחשבון אסור וה"ה ברחים ותנור וכתב הבעל התרומה ז"ל בשם ר"ת ז"ל שיש לו לבעל השדה והתנור או הרחים להחזיר המלוה לקבל חובו מן העכו"ם וללוותו ולהתנות מתחלה. וכתב הר"פ ז"ל דווקא בשותפות אבל כולו של ישראל מותר ליתנו לעכו"ם בקבולת כל זמן שיקבל שכרו מן החטה או מן הפת אבל מעות לא וצ"ע. וה"ה ברחים וישראל ועכו"ם השותפין באומנות או במלאכה או בסחורה אין הישראל יכול לומר טול אתה בשבת ואני בחול יום א' כנגדו אא"כ התנו מתחלה קודם שישתתפו שאם התנו מותר דנמצא העכו"ם כי קא טרח בשבת בדידיה קא טרח אבל בשלא התנו כשהעכו"ם עוש' בשביל ישראל עושה ובשליחותו ויש לו להניח לעכו"ם שביעית הריוח כשיחלקו וכ"כ הרמב"ם ז"ל. עוד כתב הנותן מעות לעכו"ם להתעסק בהן אע"פי שהעכו"ם מתעסק בהן בשבת חולק עמו שכר שבת וכן הורו הגאונים ז"ל והטעם לפי שאותה השכר אינה אלא שכר מעותיו והוא כשכירות הכלים שמותר שאין לנו שביתת כלים.
